Daf 67b
וּבְאַתְרָא דְּלָא מְסַלְּקִי – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנָּה וּבְכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ.
Rachi (non traduit)
בעל חוב גובה ממנו. דמכר הוא אצלו והיינו טעמא דכולהו:
אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָכֵיל בְּנַכְיְיתָא – מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׂדֵה אֲחוּזָּה. שְׂדֵה אֲחוּזָּה, לָאו אַף עַל גַּב דְּקָא אָכֵיל פֵּירֵי טוּבָא, אָמַר רַחֲמָנָא
Rachi (non traduit)
ואע''ג דאכיל פירי. הקדש טובא ששוין פירות של כל השנה הרבה:
שדה אחוזה. שאמרה תורה (ויקרא כז) לפדותה מן ההקדש לפי השנים שעד היובל סלע ופונדיון לשנה כפי חשבון חמשים שקל לבית זרע חומר שעורים לארבעים ותשע שנות היובל:
רַב כָּהֲנָא וְרַב פָּפָּא וְרַב אָשֵׁי לָא אָכְלִי בְּנַכְיְיתָא. רָבִינָא אָכֵיל בְּנַכְיְיתָא.
Tossefoth (non traduit)
רבינא אכל בנכייתא. תימה דלעיל אמרינן דצורבא מרבנן אפי' בנכייתא לא ניכול ועוד דלעיל איפליגו בקיצותא רב אחא ורבינא ואפי' מאן דשרי מודה בנכייתא דאסור לכל הפחות לצורבא מרבנן ואומר ר''ת דרבינא לא היה רוצה ליטול השם ולעשות עצמו צורבא מרבנן ועוד נמצא מוגה בספרו של רבינו תם רפרם במקום רבינא בפלוגתא דקיצותא וי''מ דהך נכייתא דרבינא היינו קיצותא דאיכא דאמר לעיל חמש שנים אכליה בנכייתא מכאן ואילך שיימינן לכולהו פירות דהא פליגי רב אחא ורבינא וקיימא לן דרבינא לקולא ונראה שגם ר''ח סובר כן שפסק דקיי''ל כרב אשי דלא אכיל בנכייתא ולא שרי לצורבא מרבנן אלא כמשכנתא דסורא אם כן ר''ל דנכייתא דהכא הוה קיצותא מדלא שרי אלא כמשכנתא דסורא:
אָמַר: ''אֵיזִיל וְאַיְיתֵי זוּזֵי'' – לָא אָכֵיל. ''אֵיזִיל וְאֶטְרַח וְאַיְיתֵי זוּזֵי'', רָבִינָא אָמַר: אָכֵיל, וּמָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: לָא אָכֵיל. וְהִלְכְתָא: לָא אָכֵיל.
Rachi (non traduit)
לא אכיל. הואיל והמעות מוכנים לו ולא נתנו לו רשות להיות שומט ואוכל ובאתרא דמסלקי קאי:
א''ל איזיל ואייתי זוזי. ואשלם לך ומעתה אל תאכל פירות עוד:
רַב פָּפָּא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ. וְהִלְכְתָא: צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ.
Tossefoth (non traduit)
והלכתא צריך למקנא מיניה. אין לפרש משום דמלוה קאמר מסתלקנא והוי פטומי מילי דלוה איבעי לאתנויי דא''כ אמאי צריך למיקנא לימא דלוה יתנה ונראה דאיירי לאחר שלוה הימנו סתם דאפי' אם יתנה הלוה צריך קנין שלא יחזור בו דאי בתחילת הלואה אע''ג דהוי אתרא דלא מסלקי כיון שזה עמד וצווח לא יכול לקנות אלא מה שהוא מקנה לו:
פְּשִׁיטָא: בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי וְאָמַר ''לָא מִסְתַּלַּקְנָא'' – הָא קָאָמַר דְּלָא מִסְתַּלַּקְנָא. אֶלָּא בְּאַתְרָא דְּלָא מְסַלְּקִי, וְאָמַר ''מִסְתַּלַּקְנָא'' – מַאי: צָרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אוֹ לָא?
Rachi (non traduit)
צריך למיקנא מיניה. דאי לא קני מיניה דיבורא בעלמא הוא ויכול לומר לא אשנה מן המנהג:
ואמר לא מסתלקנא. בשעת מתן מעות התנה על מנת שלא תוכל לסלקני עד כך וכך שנים כו' ועל מנת כן נתן מעותיה וקרקע נקנה בכסף בין דרך מקח בין דרך שכירות בין בכל הדרכים כפי התנאי:
וְאָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – מְסַלְּקִי לֵיהּ וַאֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי דְּאַבּוּדְיָא. וְאִי אַגְבְּהִנְהוּ בְּסִיסָנֵי, קְנָנְהוּ. וּלְמַאן דְּאָמַר כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ – אֲפִילּוּ דְּלָא אַגְבְּהִנְהוּ בְּסִיסָנֵי, קְנָנְהוּ.
Rachi (non traduit)
אפי' מתמרי דאבודיא. כשגודרין תמרים שוטחין מחצלות תחת הדקלין ונופלים התמרים עליהם ואם בא ושילם לו מעותיו מסלקו אף מן התמרים התלושין שעל המחצלות:
אע''ג דלא אגבהינהו. לפי שקנו לו מחצלותיו שהן כליו:
כליו של לוקח קונה לו. ואפי' הוא ברשות של מוכר:
ולמ''ד. בבבא בתרא (ד' פה:):
קנה. אותם בהגבהה קודם שקיבל מעותיו והרי הן שלו:
ואי אגבהינהו כבר בסיסני. שנתנן בתוך סלים כשנטלן מן המחצלות:
רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנָּה, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ.
Rachi (non traduit)
ושביעית משמטתה. כשאר מלוה בשטר שנכסי לוה משועבדין להן ושביעית משמטתן דאין זה מלוה על משכון שאין שביעית משמטתו דהתם במשכון של מטלטלין קיימינן וטעמא משום דבעל חוב קונה משכון שבידו דילפינן (לקמן בבא מציעא דף פב.) מולך תהיה צדקה והוה ליה כגבוי:
ואין הבכור נוטל פי שנים. למאן דאמר בבבא בתרא (דף קכד:) דאין הבכור נוטל פי שנים במלוה הא נמי הואיל ואתרא דמסלקין מלוה בעלמא הוא דאין השדה לפניו אלא לשעבוד פירות והוה ליה ראוי ואין בכור נוטל בראוי לבא לפניהם לאחר מיתה לחלוק כבמוחזק ביד אביו דכתיב (דברים כ''א:
י''ז) בכל אשר ימצא לו:
אין בעל חוב גובה הימנה. אם מת המלוה ונפלה לפני בניו אין בעל חוב של אביהם גובה הימנה דאין להם לאביהם בגופה של קרקע כלום ומטלטלי בעלמא נינהו ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב דבשלמא בעודו קיים גבי אפילו מגלימא דעל כתפיה שהרי לו הלוה מעותיו ונשתעבד והתורה אמרה יבא שליח ב''ד ויכנס לביתו ויטול משכונו דכתיב (דברים כ''ד:
י''א) והאיש אשר אתה נושה בו וגו' ואמרינן לקמן (בבא מציעא דף קיג.) זה שליח ב''ד אבל היכא דמית בהדי יתמי מאי עבידתיה דתבע הרי לא לוו ממנו ואי ירתי קרקעות משתעבדי נכסיה מחיים ומיחייב מדין ערב דנכסייהו דבר איניש אינון ערבון ביה דכי אוזפיה עלייהו סמך אבל מטלטלי אפילו דין ערב ליכא דלאו עלייהו סמיך מלוה הואיל ובידו להצניען ולאבדן:
Tossefoth (non traduit)
ושביעית משמטתה. לא דמי למלוה על המשכון דאינה משמטתה דשאני מטלטלין דתפיס להו וקנה להו שלא בשעת הלואתו כר' יצחק (לקמן בבא מציעא ד' פב.) ולהכי גם בשעת הלואה חשוב של אחיך בידך אבל קרקע לא:
האי משכנתא באתרא דמסלקי אין ב''ח גובה הימנה. דהוי כמטלטלי דיתמי דלא משתעבדי לבעל חוב ולא דמי ליתומים שגבו קרקע בחובת אביהן דב''ח חוזר וגובה אותה מהן אע''ג דשומא הדרא לעולם דלא הדרא אלא משום ועשית הישר והטוב ומרישא הוא דקא זבין לה כדאמרינן בפ''ק (לעיל בבא מציעא ד' טז:) ולהכי נמי אוכלין הפירות בלא נכייתא:
מַאן דְּאָסַר בְּקַמַּיְיתָא שָׁרֵי בְּבָתְרַיְיתָא, מַאן דְּאָסַר בְּבָתְרַיְיתָא, הֵיכִי שְׁרֵי לְמֵיכַל? שְׁרֵי כִּי מַשְׁכַּנְתָּא דְסוּרָא, דְּכָתְבִי בַּהּ הָכִי: בְּמִשְׁלָם שְׁנַיָּא אִילֵּין תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף.
Rachi (non traduit)
במשלם שניא כו'. דלא מיחזי כהלואה אלא כלוקח הימנו פירות השנים האלו במעות הללו:
למאן דאסר בבתרייתא. ללישנא בתרא דאמרינן אפילו כי אכל חמש שנים קמאי בנכייתא פליגי דחד מנייהו אסר היכא שרי:
מאן דאסר בקמייתא. ללישנא קמא דאמר באוכל בלא נכייתא פליגי סבר בבתרייתא כולי עלמא שרי:
Tossefoth (non traduit)
במישלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף. תימה מה בין זה לנכיית' דע''כ יכול לסלקו דאם לא היה יכול לסלקו אם כן בלא נכייתא נמי שרי כדמשמע לעיל דקאמר באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא משמע אבל באתרא דלא מסלקי אכלי אפילו בלא נכייתא וזה דוחק לומר דבנכייתא אין דרך לנכות אלא דבר מועט אבל במשכנתא דסורא רגילים היו לשום כדי שויו דמשמע דמשום דכתיבי הכי שרי וי''ל דמאחר שמפרש כן לא מיחזי כהלואה אלא כלוקח ממנו פירות של השנים הללו באותן דמים אבל כשאינו כותב לו כך אלא מנכה כל שנה ושנה בפני עצמה נראה כאילו מוזיל גביה פירות אותה שנה בשכר מותר המלוה כדתנן (לעיל בבא מציעא ד' סד:) לא ישכור הימנו בפחות ואפילו אם נאמר שלא יוכל לייקר לו פירות של שנה אחרת דמסתמא אין באין לעשות תנאי חדש בכל שנה מ''מ הואיל ולא קצבו סכום כל השנים לפרש בשטר במישלם שניא אילין תיפוק מיחזי כהלואה:
אִיכָּא דְאָמְרִי: כֹּל בְּלָא נַכְיְיתָא – אָסוּר, אֲבָל הֵיכִי דָּמֵי קִיצּוּתָא – דְּאָמַר לֵיהּ: עַד חֲמֵשׁ שְׁנִין אָכֵילְנָא בְּנַכְיְיתָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁיֵימְנָא לָךְ כּוּלְּהוּ פֵּירֵי.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קִיצּוּתָא שַׁרְיָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קִיצּוּתָא אֲסִירָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִתְּמַר: קִיצּוּתָא, פְּלִיגָא בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: קִיצּוּתָא שַׁרְיָא, וְחַד אָמַר: קִיצּוּתָא אֲסִירָא. הֵיכִי דָּמֵי קִיצּוּתָא? דְּאָמַר לֵיהּ: עַד חֲמֵשׁ שְׁנִין אָכֵילְנָא לַהּ בְּלָא נַכְיְיתָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁיֵימְנָא לָךְ כּוּלְּהוּ פֵּירֵי.
אָמַר רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – לָא נֵיכוֹל אֶלָּא בְּנַכְיְיתָא. וְצוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן – אֲפִילּוּ בְּנַכְיְיתָא לָא נֵיכוֹל. אֶלָּא בְּמַאי נֵיכוֹל? בְּקִיצּוּתָא.
Rachi (non traduit)
קיצותא. לקמן מפרש:
וצורבא מדרבנן. שצריך לישר דרכיו ולהתקדש אף במותר לו פן ילמדו ממנו לזלזל באיסורין אפילו בנכייתא נמי לא ניכול:
באתרא דמסלקי לא ניכול פירא אלא בנכייתא. שינכה לו מן החוב דבר קצוב לשנה דנראה כמוכרו לו ויורד בספק דאפילו תלקה ולא יהו בה פירות ינכה לו אותה קצבה הלכך כי שקיל מיניה טפי לאו רבית הוא ודווקא באתרא דמסלקי אבל באתרא דלא מסלקי כל ימי הזמן הוי כמכירה אצלו ובלא נכייתא נמי אכול:
כִּגְדוֹלִים,
Rachi (non traduit)
כגדולים. ואע''ג דאכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה דקסבר מתחילת אכילתן אבק רבית הוא ואין כח בדיינין להוציאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source